סליחה סמי… אבל לא יכולתי יותר
אני יודעת שאתה אהוב על רבים, גם על ילדי אבל לא יכולה, לא יכולה כבר לראות את פרצופך בכל מקום. ונכון זה העונש שהורים חסכנים (או שאולי עלי לומר קמצנים משהו) מנסים לקנות בזול, התוצאה היא תמיד ממותגת…
כל רשת מוצרים (רובם נגמרים עם הטייה זו או אחרת של שורש ס.ט.ק, המכבדת עצמה בשוק ה- "אתן-לך-מוצר-שלא-שווה-כלום-ואתה-תיתן-לי-מהכסף-שלך-אבל-תרגיש-כאילו-לא-שילמת-כי-זה-זיל-הזול-אבל-בעצם-הוצאת-כאן-כסף-שלא-תכננת-או-שאתה-הולך להוציא-שוב-בקרוב-כי-המוצר-הדרעק-שרכשת-הולך-להרס-לך-בעוד -3,2,1… " מחזיקה אך ורק מוצרים ממותגים.
אז לפני הנסיעה המשפחתית לחול, ולמרות שחיפשתי במקומות שונים, מצאתי רק את זוג המזוודות הללו באחת מחנויות הס.ט.ק המדוברות.
unbranding לסמי הכבאי ולבוב הבנאי
יומיים לפני הנסיעה ועדין אני לא מסוגלת להסתכל על שני הפרצופים הללו בפלסטיק התעשיתי והמנוכר.
וכך, ללא מחשבה רבה, בעשר בלילה, לקחתי את קורבנות עולם הצרכנות האומללים הללו והחלטתי להעניק להם יחס חם, מגע מלטף, חומרים שאםפשר להרגיש את הסיבים, צבעוניות ואהבה…
התהליך לא היה פשוט…ופעמים נאבדתי והיתי צריכה להתקשר לסמי שיבוא לחלץ אותי מערמות החומרים.
דיאלוג ביני ובין סמי הכבאי
"מה את עושה?" הוא שאל כשהביט בתמונה המודפסת שלו חצי מכוסה בבד. "את מוחקת אותי??"
"אה…" גמגמתי…. "לא בדיוק…תראה זה לא משהו אישי נגדך, אתה אחלה של דמות, באמת, תמיד נכון לעזור ויצירתי וחכם…"
"תמשישי, תמשיכי" הנהנן בספיקות כפיים….
"זה פשוט שעושים לך שם רע" המשכתי תוך כדי שפי הרגיש יבש וחיפשתי מקור מים. ובכלל אתה מבין למה מזוודה לא יכולה כבר להיות רק מזוודה. ובגד למה הוא חייב להיות רק איתך ועם חביריך. ולמה כל מוצר מחייב אותי או את הילדים שלי לקבל החלטות של קטגוריות כמו האם אני בן או בת (כי כמובן הדמויות הנשיות זה ורוד והדמויות הגבריות זה כחול).
להוסיף לינקים לunbrading בעולם
